Midrash Tehillim 55 – מדרש תהלים תהלים נה‏ – Mikraot Gedolot

תנ״ך

פירוש

(א) לַמְנַצֵּ֥חַ בִּנְגִינֹ֗ת מַשְׂכִּ֥יל לְדָוִֽד׃ ^א (ב) הַאֲזִ֣ינָה אֱ֭לֹהִים תְּפִלָּתִ֑י וְאַל⁠־תִּ֝תְעַלַּ֗ם מִתְּחִנָּתִֽי׃ (ג) הַקְשִׁ֣יבָה לִּ֣י וַעֲנֵ֑נִי אָרִ֖יד בְּשִׂיחִ֣י וְאָהִֽימָה׃ (ד) מִקּ֤וֹל אוֹיֵ֗ב מִ֭פְּנֵי עָקַ֣ת רָשָׁ֑ע כִּֽי⁠־יָמִ֥יטוּ עָלַ֥י אָ֝֗וֶן^ב וּבְאַ֥ף יִשְׂטְמֽוּנִי׃ (ה) לִ֭בִּי יָחִ֣יל בְּקִרְבִּ֑י וְאֵימ֥וֹת מָ֝֗וֶת^ג נָפְל֥וּ עָלָֽי׃ (ו) יִרְאָ֣ה וָ֭רַעַד יָ֣בֹא בִ֑י וַ֝תְּכַסֵּ֗נִי פַּלָּצֽוּת׃ (ז) וָאֹמַ֗ר מִֽי⁠־יִתֶּן⁠־לִ֣י אֵ֭בֶר כַּיּוֹנָ֗ה אָע֥וּפָה וְאֶשְׁכֹּֽנָה׃ (ח) הִ֭נֵּה אַרְחִ֣יק נְדֹ֑ד אָלִ֖ין בַּמִּדְבָּ֣ר סֶֽלָה׃ (ט) אָחִ֣ישָׁה מִפְלָ֣ט לִ֑י מֵר֖וּחַ סֹעָ֣ה מִסָּֽעַר׃ (י) בַּלַּ֣ע אֲ֭דֹנָי פַּלַּ֣ג לְשׁוֹנָ֑ם כִּֽי⁠־רָאִ֨יתִי חָמָ֖ס וְרִ֣יב בָּעִֽיר׃ (יא) יוֹמָ֤ם וָלַ֗יְלָה יְסוֹבְבֻ֥הָ^ד עַל⁠־חוֹמֹתֶ֑יהָ וְאָ֖וֶן וְעָמָ֣ל בְּקִרְבָּֽהּ׃ (יב) הַוּ֥וֹת בְּקִרְבָּ֑הּ וְֽלֹא⁠־יָמִ֥ישׁ מֵ֝רְחֹבָ֗הּ תֹּ֣ךְ וּמִרְמָֽה׃ (יג) כִּ֤י לֹֽא⁠־אוֹיֵ֥ב יְחָֽרְפֵ֗נִי וְאֶ֫שָּׂ֥א לֹא⁠־מְ֭שַׂנְאִי עָלַ֣י הִגְדִּ֑יל וְאֶסָּתֵ֥ר מִמֶּֽנּוּ׃ (יד) וְאַתָּ֣ה אֱנ֣וֹשׁ כְּעֶרְכִּ֑י אַ֝לּוּפִ֗י וּמְיֻדָּעִֽי׃ (טו) אֲשֶׁ֣ר יַ֭חְדָּו נַמְתִּ֣יק ס֑וֹד בְּבֵ֥ית אֱ֝לֹהִ֗ים נְהַלֵּ֥ךְ בְּרָֽגֶשׁ׃ (טז) [יַשִּׁ֤י מָ֨וֶת׀] (ישימות) עָלֵ֗ימוֹ יֵרְד֣וּ שְׁא֣וֹל חַיִּ֑ים כִּֽי⁠־רָע֖וֹת בִּמְגוּרָ֣ם בְּקִרְבָּֽם׃ (יז) אֲ֭נִי אֶל⁠־אֱלֹהִ֣ים אֶקְרָ֑א וַ֝יהֹוָ֗הי״י֗ יוֹשִׁיעֵֽנִי׃ (יח) עֶ֤רֶב וָבֹ֣קֶר וְ֭צׇהֳרַיִם אָשִׂ֣יחָה וְאֶהֱמֶ֑ה וַיִּשְׁמַ֥ע קוֹלִֽי׃ (יט) פָּ֘דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרׇב⁠־לִ֑י כִּֽי⁠־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי׃ (כ) יִשְׁמַ֤ע׀ אֵ֨ל׀ וְֽיַעֲנֵם֮ וְיֹ֤שֵׁ֥ב קֶ֗דֶם סֶ֥֫לָה^ה אֲשֶׁ֤ר אֵ֣ין חֲלִיפ֣וֹת לָ֑מוֹ וְלֹ֖א יָרְא֣וּ אֱלֹהִֽים׃ (כא) שָׁלַ֣ח יָ֭דָיו בִּשְׁלֹמָ֗יו חִלֵּ֥ל בְּרִיתֽוֹ׃ (כב) חָלְק֤וּ׀ מַחְמָאֹ֣ת פִּיו֮ וּֽקְרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹ^ו רַכּ֖וּ דְבָרָ֥יו מִשֶּׁ֗מֶן וְהֵ֣מָּה פְתִחֽוֹת׃ (כג) הַשְׁלֵ֤ךְ עַל⁠־יְהֹוָ֨הי״י֨׀ יְהָבְךָ֮ וְה֢וּא יְכַ֫לְכְּלֶ֥ךָ לֹא⁠־יִתֵּ֖ן לְעוֹלָ֥ם מ֗וֹט לַצַּדִּֽיק׃ (כד) וְאַתָּ֤ה אֱלֹהִ֨ים׀ תּוֹרִדֵ֬ם ׀ לִבְאֵ֬ר שַׁ֗חַת אַנְשֵׁ֤י דָמִ֣ים וּ֭מִרְמָה לֹא⁠־יֶחֱצ֣וּ יְמֵיהֶ֑ם וַ֝אֲנִ֗י אֶבְטַח⁠־בָּֽךְ׃ נוסח המקרא מבוסס על מהדורת מקרא על פי המסורה (CC BY-SA 3.0), המבוססת על כתר ארם צובה וכתבי יד נוספים (רשימת מקורות וקיצורים מופיעה כאן), בתוספת הדגשת שוואים נעים ודגשים חזקים ע"י על־התורה

הערות

^א ‹ר4› פרשה פתוחה

^ב אָ֝֗וֶן א=אָ֝וֶן (השמטת נקודת הרביע)

^ג מָ֝֗וֶת א=מָ֝וֶת (השמטת נקודת הרביע)

^ד יְסוֹבְבֻ֥הָ א=יְסוֹבֲבֻ֥הָ (חטף)

^ה סֶ֥֫לָה א=סֶ֥לָה (המשטת סימן העולה)

^ו וּֽקְרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹ א=וּֽקֲרָב⁠־לִ֫בּ֥וֹ (חטף)

E/ע

הערותNotes

(ב)
למנצח בנגינות – האזינה אלהים תפלתי. זה שאמר הכתוב (משלי י׳:ט׳) הולך בתום ילך בטח. זה דוד. שנאמר (תהלים מ״א:י״ג) ואני בתומי תמכת בי. ומעקש דרכיו יודע. זה אחיתופל. אין הקב״ה גובה מן האדם עד שהוא מפרסם מעשיו. שנאמר (משלי כ״ו:כ״ו) מכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל. לא היה דוד אוהב לאדם יותר מלאחיתופל והוא היה בעל מחלוקת שלו. והוא יועצו כל העצות. וכן הוא אומר (דברי הימים א כ״ז:ל״ג) ואחיתופל יועץ למלך. כיון ששמע דוד שאחיתופל בקושרים עם אבשלום אמר (שמואל ב ט״ו:ל״א) סכל נא את עצת אחיתופל. לא נתיירא דוד מאדם אלא ממנו. והוא שדוד אומר האזינה אלהים תפלתי ואל תתעלם מתחנתי. הקשיבה לי וענני. למה מקול אויב מפני עקת רשע. אמר לו הקב״ה לא אמרת אתה (תהלים כ״ז:ג׳) אם תחנה עלי מחנה לא יירא לבי. (שם ג׳:ז׳) לא אירא מרבבות עם. אמר לפניו רבונו של עולם תן לי מאותן שארדוף ושאשיגם ולא אשוב עד כלותם. וכן אמר דוד אין זה מאותן. כיוצא בו הוא אומר כי לא אויב יחרפני ואשא. גדול הוא ממני. וכן הוא אומר ואתה אנוש כערכי אלופי ומיודעי. מהו כערכי כסדרי. שהוא מסדר עלי את ההלכות. אלופי ומיודעי שהיה מאלפני ומלמדני ורבי היה. וכן הוא אומר אשר יחדו נמתיק סוד. מהו ברגש. כדתנן התמיד בי״ב הפר בעשרים וארבעה. וארבע פייסות היו שם. ולמה א״ר יוחנן כדי להרגיש את כל העזרה. שנאמר בבית אלהים נהלך ברגש. מיודעי. המודיעני תוצאות בינה. כיון שגמר תפלתו שכן הוא אומר (שמואל ב ט״ו:ל״ב) ויהי דוד בא עד הראש אשר ישתחוה שם לאלהים והנה לקראתו חושי הארכי. כיון שראה אותו דוד אמר לו יש ארוכה למכתי. (שם ל״ג) ויאמר לו דוד אם עברת אתי והיית עלי למשא. (שם ל״ד) ואם העיר תשוב ואמרת לאבשלום עבדך אני. אמר לפניו רבונו של עולם לך אני קורא. שנאמר אל אלהים אקרא וה׳ יושיעני. (יח)
ערב ובקר וצהרים אשיחה – מכאן שצריך אדם להתפלל שלש תפלות ביום. ומי תיקן אותם אבות העולם. אברהם תיקן תפלת השחר שנאמר (בראשית י״ט:כ״ז) וישכם אברהם בבקר וגו׳. ואין עמידה אלא תפלה שנאמר (תהלים ק״ו:ל׳) ויעמד פנחס ויפלל. יצחק תיקן תפלת מנחה שנאמר (בראשית כ״ד:ס״ג) ויצא יצחק לשוח בשדה וגו׳. ואין שיחה אלא תפלה שנאמר (תהלים ק״ב:א׳) תפלה לעני כי יעטוף ולפני ה׳ ישפוך שיחו. יעקב תיקן תפלת ערבית שנאמר (בראשית כ״ח:י״א) ויפגע במקום וילן שם. אין פגיעה אלא תפלה שנאמר (ירמיהו ז׳:ט״ז) ואתה אל תתפלל בעד העם הזה וגו׳ ואל תפגע בי. אמר דוד הואיל ואבות תקנום ערב ובקר וצהרים אשיחה. פדה בשלום נפשי. אמר ר׳ יהושע בן לוי מהו פדה בשלום נפשי. איקונים של מלאכים מהלכת לפני האדם הזה ומכריזין לפניו ואומרים תנו מקום לאיקונין של מקום. למה א״ר יודן בשם רבי לוי לפי שאין בית רובע בחללו של עולם שאין בו תשעת קבין של מזיקין וכל אחד ואחד נתון פראמא בפניהם. כשם שיש לחמורים הללו של טחנים. ולמה שלא יזיקו לבריות. ובשעה שעונותיו של אדם גורמים אותה הפראמא נגלית מעל פניו של מזיק והוא מביט באדם ומזיקו. לפיכך מכריזין לפני האדם שלא יזיקהו. הוי פדה בשלום נפשי מקרב לי. שלא יקרבו לי המזיקין. הוי כי ברבים היו עמדי. אלו המלכים המסורין לו. שנאמר (תהלים צ״א:ז׳) יפול מצדך אלף. דבר אחר מהו מקרב לי. אמר דוד רואה אני דניאל שעומד משבטי היאך נשלך לגוב אריות ואין נוגעין בו. התחיל אומר פדה בשלום נפשי שלא יקרבו אליו האריות. ומי גרם לו להנצל כי ברבים היו עמדי. ואף חנניה מישאל ועזריה סדר עליהן תפלה. לפיכך ישמע אל ויענם. דבר אחר על רחל נאמר הפסוק הזה. מקרב לי. שלא תקרב עצתו של עשו ברחל. למה שכך היו התנאים שיעקב נוטל את לאה ועשו לרחל. ומי גרם ליעקב (צ״ל לרחל. וכן הוא בילקוט) להנצל מידו כי ברבים היו עמדי. לפיכך פדה בשלום נפשי. כי ברבים היו עמדי. אלו סנהדרין שהיו עמדי. (כב)
חלקו מחמאות פיו – כשדבריו של אחיתופל פתוחין הכל שומעין לו. וכן הוא אומר (שמואל ב יז א-ב) ויאמר אחיתופל אל אבשלום אבחרה שנים עשר אלף איש וארדפה אחרי דוד הלילה. והוא יגע ורפה ידים. (שם ד׳) וישר הדבר בעיני אבשלום ובעיני כל ישראל. כיון שראה דוד שהכל עמו והכל שומעין לו נתיירא. אמר לו הקדוש ברוך הוא אל תתיירא אני עמך. השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך. בשר ודם יש לו אוהב והולך אליו. פעם אחת מקבלו ושניה ושלישית נראה לו רביעית אינו נפנה לו. והקדוש ברוך הוא אינו כן כל זמן שאתה מטריח עליו הוא מקבל יהבך. לכך השלך על ה׳ יהבך והוא יכלכלך.רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.

הערות

E/ע

הערותNotes

הערות

Tanakh

Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

Please Login

נא להתחבר לחשבונכם

Login!כניסה לחשבון